סלניום (Selenium)

הסלניום, הדרוש לגוף בכמויות מזעריות (ההמלצה היומית, לאדם הבוגר, הינה כ – 55 מק"ג), שייך לקבוצת מינרלי ה"אולטרה – קורט" – מינרלים, הדרושים לגוף בכמות יומית, הפחותה מ – 1 מ"ג.

אחת הסיבות לכך, שערך הצריכה המירבי (UL – ערך הסף אותו ניתן לצרוך בלי להסתכן בתופעות רעילות) של הסלניום אינו גבוה באופן משמעותי מההמלצה היומית, הינה העובדה, שמינרל זה – בניגוד לרוב הויטמינים והמינרלים – נספג בצורה יעילה מאוד בגוף. בנוסף, יש לציין, שספיגה זו אינה תלויה בריכוזו של הסלניום בדם (בד"כ, כאשר הדם רווי באלמנט מסויים, הגוף מפעיל מנגנונים כדי לצמצם את ספיגת אותו אלמנט, דבר שאינו מתרחש, כמעט, במקרה של מינרל הסלניום).

עובדות אלו, בצוותא עם העובדה, שעודף סלניום בגוף אמנם מתבטא, מבחינה קלינית, בגוף האדם (בחילות ; הקאות ; עיוותים בציפורניים ; נגעי – עור ; אובדן שיער...) הובילו, בסיכומו של דבר, לקביעת ערך סף מירבי נמוך יחסית.

תפקידו העיקרי של הסלניום בגוף מתבטא בתהליכים נוגדי – חימצון. הסלניום פועל עם "משפחת" אנזימים, מקבוצת ה – Glutathione, בהם הוא מהווה קו – אנזים, ע"י התחברות לאתרים שונים ב"זנבות" של מס' חומצות אמינו, המרכיבות אנזימים אלו.

באמצעות פעילותו נוגדת החימצון, הסלניום מסייע לגוף – בדומה לנוגדי חימצון אחרים, כגון: ויטמין C וויטמין E – למנוע את נזקי החימצון, העלולים להתבטא בשלל תסמינים פיזיולוגיים, שחלקם בעלי השפעה הרסנית על גופנו: טרשת – עורקים ; מחלות – פרקים ; מחלות – כבד ; סרטן ; האצת תהליכי הזדקנות ועוד.

בנוסף לתופעות כגון אלו שנזכרו, אשר יכולות לנבוע לא רק על רקע מחסור בסלניום, ישנן שתי תופעות, הספציפיות לחוסר כרוני בסלניום, ואשר מהן ניתן ללמוד על הקשר ההדוק, שקיים בין מידת הימצאותו של המינרל בקרקע, ובין האפשרות להיארעות מצבי חסר שלו:

1. Keshan disease – מחלה זו, המאופיינת בנזק ניכר לשריר הלב, ומובילה לכשל לבבי, בעקבותיו, נתגלתה, לראשונה, במחוז Keshan, בסין. כאשר נחקרה הסיבה לכך, נתגלה, שריכוז הסלניום באדמת המחוז, היה נמוך למדי. עוד נתברר, שבניגוד לאלמנטים אחרים, קיים קשר מובהק, ישיר וברור, בין מידת המצאות המינרל באדמה, ובין מידת המצאותו בצמחים הגדלים על אדמה זו וכתוצאה מכך – מידת המצאותו בבעלי החיים, הניזונים מצמחים אלו ובבני האדם באיזור, הניזונים – כמו תמיד – על שני האחרונים (למשל, נמצא, שריכוז הסלניום באורז – המזון העיקרי עליו ניזונים הסינים – נמוך ביותר בהשוואה לסטנדרט, באיזור זה). אגב, המחלה נתגלתה, בנוסף, באיזורים אחרים בעולם המאופיינים בדלות הקרקע בסלניום, כגון: ניו- זילנד ופינלנד.

2. Kashin Back's disease – מחלה, המאופיינת בנזק ניכר למפרקי הגוף ובהתנוונותם. גם מחלה זו נפוצה באיזורים, אשר ריכוז הסלניום באדמתם הינו דל למדי (בעיקר איזורים מסויימים ביבשת אסיה, כגון: טיבט).

הסלניום קשור קשר הדוק לפעילותה התקינה של בלוטת התריס שכן, מינרל זה נחוץ לפעילות האנזים המעורב בהפיכת ההורמון T4  לצורתו הפעילה (T3). לכן, חסרים בסלניום עלולים, לא אחת, להתבטא בתסמונת תת – פעילות של בלוטת התריס, שאודותיה דנו בשיעור מס' 8.

סלניום מסייע לגופנו גם במגוון תפקודים פיזיולוגיים אחרים, כגון: שיפור חיסוניות הגוף (בפרט כנגד זיהומים ויראליים) ; שיפור פוריות הגבר (ככל הנראה, על רקע פעילותו נוגדת החימצון האפקטיבית) ; מניעת הפלות (חשוב לזכור, שלתופעה זו עלולות להיות גורמים אפשריים רבים).

נראה, שהכלל החשוב ביותר לגבי הסלניום הינו: לוודא שאנו צורכים מספיק, ובעת ובעונה אחת – לוודא שאין אנו צורכים יותר מדי. בהקשר זה, המזון היחיד העשיר בצורה יוצאת – דופן בסלניום הינו: אגוזי – ברזיל (עשויים להכיל עד פי 8 ויותר מהכמות המומלצת ב – 30 גרם, אע"פ שהכמות בפועל הינה פחותה, לא פעם, באופן משמעותי מערך תיאורטי זה).