התפיסה הרווחת כיום בקרב אנשי חינוך היא שכיתה שקטה מעידה על תהליכי למידה שלא מתאפשרים אילולא. תפיסה זו רווה נחת ומתחזקת לאור ההנחה המשלימה שכיתה רועשת מהווה כר פורה להפרעות וחוסר קשב (יאיר, 2006). נראה שתפיסה חינוכית זו משמרת סדרי עולם עמוקי שורשים ויצוקי בטון על פיהן תפקידו של בית הספר הוא הענקת ידע, פיתוח מיומנויות, וחינוך לערכים ונורמות המוסכמים בחברה (Green, 1978), ואשר סופם אזרחים צייתנים, מקבלי סמכות ומרות. האומנם כי כך?
תלמיד ממוצע שוהה בבית הספר כ- 16,000 שעות במהלך שתיים עשרה שנות לימוד. שיעור לשיעור, יום לאחריו וחודש לשנתו, יקרא תיגר על טבעו האנושי לעליצות, סקרנות וחקרנות. ילמד להנהן בראשו שצריך, ולשכוח כאשר מספיק.
העיקרון המנחה את הלמידה המשמעותית מתבסס על הקביעה שתהליכי למידה המערבים אלמנטים חווייתיים, רגשיים, אותנטיים ואקטואליים לעולמו הפנימי של התלמיד מגבירים את תוצרי הלמידה, ההנעה והסיפוק. בתהליכי למידה אלו העיבוד הקוגניטיבי נעשה בעקיפין. יתרון בולט אחר מתבסס, שלא בכדי, על הגברת תפוקת הזיכרון כאשר מערבים אלמנטים אלו בתהליכי הלמידה.
מטרת הסדנא היא עידוד מבט מפוכח בהווי ובתפיסת העולם החינוכית הנהוגה כיום בבתי הספר, והגברת מודעות המורים למרכיבי הלמידה המשמעותית, ויתרונם הבולט. הסדנא נסמכת על ספרות מקצועית ומחקרים עדכניים אשר לא משאירים מקום לספק באשר ליעילותה של הלמידה המשמעותית. הסדנא, שלא במפתיע, היא חוויתית, רגשית, אקטיבית ויצירתית.
מערכי הסדנא:
• מערכת החינוך בעידן הפוסט מודרני- מודל הדגם המצטבר.
• הצורך ללמד מול הצורך להניע.
• כיתה שקטה או כיתה רדומה?
• קווים לדמותו של החינוך ההומניסטי והאקזיסטנציאליסטי.
• חווית ההוויה החינוכית- הטווח הרחב של ההשפעות החינוכיות:
1. השפעות מעשיות על מסלולי חיים.
2. השפעות על האישיות: אופי, השקפת עולם, עיצוב הדעת ודרך החשיבה.
3. השפעות על מוסריות, ערכים ואמונות.
4. השפעות על התנהגות לטווח הרחוק.
• מהי למידה משמעותית? ומי מייצר את החומרים, המורה? או שאולי התלמיד?
מאפיינים: למידה אקטיבית, הנעה פנימית, למידה רגשית, למידה מרצון, בעלות על הלמידה, אותנטיות, רלוונטיות, פרשנות אישית, חוויות אישיות, בחירה, אתגר, התנסות, חקירה אישית, שאלת שאלות, סקרנות, דרישת כישורים, רכישת מיומנויות, התקדמות לשיא, גירוי שכלי, גילוי עצמי, פיתוח סקרנות, דילמות ערכיות, יכולת פיתרון בעיות ותובנות אישיות
• אסטרטגיות בהוראה משמעותית.
• למידה תלוית הקשר, וחשיבות למידת שתי וערב.
• חשיבות הטריגרים בלמידה משמעותית (טריגרים מעודדי למידה).
• השפעת הרגש על יצירתיות ואיכות החשיבה, מוטיבציה (Willing) ויכולות הלמידה.
• תלמידים עושים רפלקציה? שיעורי בית, או שאולי כתיבה חקרנית- רגשית- חוויתית. היכן מתרחש תהליך למידה משמעותי יותר? חשיבות עיבוד החוויה כתנאי הכרחי לתוצרי למידה משמעותיים!
• אז איך באמת אנחנו זוכרים?
• מהי חווית שיא, וכיצד היא קשורה ללמידה משמעותית? מחווית מפתח לנקודת מפנה.
מאפיינים: חוויה הכרתית, חוויה רגשית, גילוי עצמי.
מרכיבים: הפתעה, נוכחות קהל, גירוי רגשי- התרגשות, התלהבות וסערת רגשות, אושר, סיפוק ותחושת הצלחה, אהבה והזדהות, ביטחון והגשמה עצמיים, תחושת ייחודיות ושייכות.
• הקשר בין למידה משמעותית לתוצרי למידה והשגיות.
• הקשר בין למידה משמעותית להתנהגות תלמידים (סביבה מחזקת).
• הקשר בין למידה משמעותית לילדים עם הפרעת קשב וריכוז (AD/HD).
• תרומתה של הלמידה המשמעותית להוויית המורה (Well Being) ולהתפתחותו המקצועית והאישיותית (ההרמוניה בין תפיסות אישיות, זהות מקצועית ורובד ה"שליחות" שבמקצוע ההוראה).
• קווים לדמותו של המורה המשפיע.
* משך הסדנא כשעתים וחצי.
