למעבר לקריאת עשרות משובים על הסדנה לשיפור כישורים חברתיים ומיומנויות חברתיות ילדים ומתבגרים וטיפולים פרטניים בקשיים חברתיים קיצוניים של ילדים ומתבגרים

הסדנה (גם טיפול פרטני) לשיפור כישורים חברתיים ומיומנויות חברתיות היא סדנה ייחודית, מקיפה, יסודית והראשונה מסוגה בישראל. הסדנה לשיפור כישורים חברתיים ומיומנויות חברתיות הינה פורצת דרך בתחום הטיפולי בקשיים חברתיים עימם מתמודדים ילדים ומתבגרים בימנו. הסדנה מתבססת על עקרונות הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (CBT) וכל כן הינה מוכחת מדעית! עד כה עשרות רבות של ילדים ומתבגרים יצרו שינוי דרמטי בחייהם בעזרתה (אלה הן עובדות!). לסדנה מגיעים ילדים ומתבגרים שחוו אי הצלחה חברתית לאורך שנים והם בעלי הערכה עצמית שלילית. המרכז לייעוץ התנהגותי סובר כי לא ניתן ליצור שיפור משמעותי בכישורים חברתיים ובמיומנויות חברתיות כאשר הלמידה מתמקדת ברובד החיצוני בלבד (רכישת מיומנויות התנהגותיות). רוב רובם של הילדים והנערים בעלי כישורים חברתיים חלשים מתאפיינים בפרשנות אישית וסביבתית מעוותת - האשמה עצמית, הגזמה והקצנה (הסבר ושיוך של אי ההצלחה חברתית למאפיינים אישיותיים לקויים- "אני משעמם", "אני חלש", אני שמן" "אני שונה"). באמונות אישיות מגבילות ("כדי להצליח צריך להיות ספורטאי טוב"," כדי ליצור חברים צריך לגדול ביחד"). ניבויים קודרים ("לעולם לא אצליח", "בטוח יתעלמו ממני"). בהערכה עצמית נמוכה ("אני כישלון", "חסר יכולת חברתית"). לדפוסי החשיבה המגבילים ולאמונות האישיות הללו השפעה מכרעת על הוויתם, ביטחונם, הצלחתם והגשמתם העצמית של הילדים והמתבגרים. למעשה יהיה זה נכון לומר כי דפוסי החשיבה (הפרשנות האישית לסיטואציות החברתיות) של הילד והמתבגר הוא המציאות- אותה הוא יוצר. לפרשנות האישית (חשיבה שלילית) של החוויה האישית - חברתית - סביבתית השפעה ישירה על הרגשות (שליליים), ההתנהגות (הימנעותית), ולבסוף גם על הערכה העצמית. לאור תובנה זו, פיתח המרכז לייעוץ התנהגותי תוכנית ייחודית, רב שלבית המרכיבה והמכנסת בתוכה חקירה ושינוי אלמנטים קריטיים אלו. תוכנית טיפולית אשר אינה כוללת זיהוי ושינוי של מערכת האמונות (הדעות שלי על עצמי, על בני אדם ועל החיים), שינוי דפוסי חשיבה מעוותים ופיתוח חשיבה חיובית, יחדיו עם תהליכי העצמה אישית ושיפור הערכה והביטחון העצמי ואשר כוללים גילוי וחקירה עצמית - אין בכוחה (מוכח מחקרית) כדי ליצור מצב תודעתי חדש בעולמו האישי של הילד והמתבגר. התוצאה של תהליך יסודי וכולל זה הינה הגברת האמונה העצמית, הנחישות, המוטיבציה והאומץ להתנסויות חברתיות חדשות, כמו גם מתן כלים להתמודדות עם כישלונות חברתיים הצפויים בעתיד, ולבטח במהלך תהליך השינוי.

הורה לילד עם קשיים חברתיים חייב להבין שטיפול לשיפור כישורים חברתיים הינו טיפול מורכב מאד ונחשב לאחד מהמאתגרים ביותר. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה שהצלחת הטיפול מחייבת את שינוי דעתה של הסביבה על המטופל ( הילדים או המתבגרים בחייו של המטופל). בעצם על המטפל ליצור שינוי בדבר שאין  הוא בא עימו כלל במגע. עובדה זו מחייבת רמה מקצועית גבוה מאד מצידו של המטפל; הבנה והכרות אבסולוטית עם המרכיבים של התופעה (כפי שהובאו עד כה); ידע ויכולת זיהוי קשייו של הילד או המתבגר בטרם החל את התהליך, כמו גם זיהוי המקום ההתפתחותי שלו בתוך ובמהלך התהליך.  

זאת ועוד,  מורכבותו של תהליך השינוי מחייב ניתוח עקבי ומהימן של החוויות שהילד או המתבגר חווים במהלכו. המטפל חייב להיות מסוגל לחשוף את המטופל למרכיבים הקריטיים אשר הביאו להצלחתו או אי הצלחתו עם ההתמודדות החברתית. עליהם לקבוע מטרות ויעדים ריאליים אשר הולמות ותואמים את השלב ההתפתחותי של הילד או המתבגר. אלו הם חוקים של הרג ובעל יעבור!!!  כך כותב אני עליכם.

התוכנית הטיפולית נחלקת לשני שלבים:

•    למידת מיומנות חברתיות- הגברת המודעות העצמית וההבנה הקוגניטיבית של המשתתפים באשר למאפייניהם של הכישורים החברתיים והשלכותיהם על היכולות החברתיות (מהם כישורים חברתיים, אילו סוגי כישורים קיימים, כיצד הם משפיעים על היכולות החברתיות, האם ניתן לפתח יכולות חברתיות וכו'). בנוסף, נחשפים המשתתפים לתהליכים החברתיים הכרוכים ביצירת חברויות, ועמידה על ההבדלים בין פופולאריות לחברות.

•    העצמה אישית- חשיפת המשתתפים למודל הצמיחה האישית המתבסס על מקורות ההשראה והפוטנציאל האישי הגלום בכול משתתף.

        סימולציה ומשחקי תפקידים- דימוי סיטואציות ומצבים היפותטיים ושיחזור מצבים אמיתיים. הקפדה על חווית הסיטואציה משני צידי המתרס. ניהול דיון קבוצתי באשר למרכיבי הסיטואציה וחשיפה לאסטרטגיות ביצוע יעילות  ותרגולם החוזר באינטראקציות יזומות נוספות.

•   שפת גוף, הבעות פנים וטון דיבור- תקשורת בין אישית בלתי מילולית היא אמצעי ומטרה בשינוי סטטוס חברתי. המסר (רושם תדמית) המועבר בין אנשים בנוי ממספר חלקים: 50% שפת גוף, 40% טון הדיבור ורק 10% טמון בתכנים המילוליים. בסדנא לומדים המשתתפים להכיר ולזהות  את מרכיבי שפת הגוף ולקשרם לרגש המניע והמנווט את ההתנהגות (חרד, חסר ביטחון, החלטיות, נחישות, תסכול וכו'). בשלב הבא, שפת הגוף וטון הדיבור מתורגלים בקפידה בהתאמה לסיטואציות חברתיות טיפוסיות (לדוגמא, עמידה וישיבה המעידים על ביטחון עצמי, הליכה, תנועות ידיים וכו'). לשפת הגוף והבעות פנים תפקיד קריטי נוסף בטיפוח כישורים חברתיים; פענוח רמזים חברתיים. באותה המתכונת לומדים המשתתפים לזהות את רגשותיהם וכוונותיהם של אחרים כפי שהם מובעים באינטראקציות חברתיות (לדוגמא, שפת גוף והבעות פנים המזמינות השתתפות במשחק, המביעות חוסר עניין בשיחה וכו').

•    למידה מאירועים חיוביים- התמקדות באירועים חיוביים ובאינטראקציות חברתיות בהם הופגנו כישורים חברתיים הולמים לשם חשיפת ליבת האיכויות ותכונות אופי חיוביות דומיננטיות והתבססות עליהן לקידום צמיחה אישית והגברת הביטחון והאמונה העצמית (פסיכולוגיה חיובית). 

•    שיפור ופיתוח ביטחון העצמי - ביטחון עצמי הינו פועל יוצא של התמודדות עם קשיים וסיטואציות מאתגרות וחוויית הצלחה בסופן. מכך ניתן להסיק כי ביטחון עצמי הינו תוצר של יכולות אישיות וכישורים. כדי לפתח ביטחון עצמי בקרב ילדים יש להתאים את רמת הקושי של המשימות ליכולתיו של הילד, על מנת שיחווה הצלחות. התאמה זו אינה קלה, ועל כן מצריכה הכרות עמוקה עם השלב ההתפתחותי של הילד, כמו גם ידע רב בתחום החברתי האופייני לגילו של הילד, ורמת מומחיות גבוהה מצידו של המטפל. לאורך זמן הילד חווה עוד ועוד הצלחות אותן יש לנתח מקפידה על מנת להתוודע ולהיחשף למרכיבים ולגורמים הקריטיים אשר הובילו להצלחה. זוהי הדרך היחידה לפתח ולטפח ביטחון עצמי בקרב ילדים אשר חוו כישלונות רבים בעברם!!!   

•    פיתוח אינטליגנציה רגשית- לימוד זיהוי הרגש, הבעת הרגש ויכולת וויסות הרגש, כחלק משיפור המיומנויות החברתיות והשליטה העצמית. התמקדות מיוחדת ברגש הכעס, תסכול האכזבה והפחד. כמו גם, לימוד זיהוי רגשותיו של האחר.

•    חשיפת המשתתפים לפערים בין הסיטואציה האידיאלית (כיצד אני רוצה לפעול) לתוצאה הסופיות על מנת לחשוף תפיסות אישיות (Self Concept) שגויות  וגורמים מעכבים הנובעים מפרשנות אישית לקויה ומאמונות מוטעות באספקט המחשבתי, הרגשי וההתנהגותי- מותאם גיל והתפתחות ("מודל הבצל"- מודל עבודה ייחודי למרכז). הגברת המודעות לגורמים אישיים מגבילים מחזקת משמעותית את הסיכוי ביצירת השינוי המיוחל. וכפועל יוצא, מגבירה גם את עוצמתם של האלמנטים הטיפוליים האחרים אשר מופעלים בסדנא.

     •     שבירת דפוסי חשיבה מעוותים ונרמולם-  הרגשתו של הפרט היא תוצאה של מחשבותיו ותפיסותיו; מחשבותיו (פרשנות אישית) על המצב משפיעות הרבה יותר מן המצב עצמו. מחשבות שליליות מובילות לרגשות שליליים המצרים את היכולת החשיבתית (לדוגמא, יצירתיות), וההתנהגותית (לדוגמא, שפת גוף). כתוצאה מכך נפגע הביטחון העצמי אשר מחריף את המחשבות השליליות, וחוזר חלילה. הקשר בין מחשבות רגשות והתנהגות (חברתית).

•    המשתתפים לומדים לזהות את התנהגותם בהקשרים רחבים: סיטואציה חברתית (אירוע)--- פרשנות אישית ואמונות שגויות--- ההשלכות הרגשיות וההתנהגותיות.     

•    ניתוח אינטראקציות חברתיות- עמידה על מרכיביה הקריטיים של הסיטואציה, העלאת הצעות לייעול, הדגמתם ותרגולם.

      •    שותפות- שיתוף בחוויות רגשיות, דילמות ערכיות, קשיים, התמודדויות יומיומיות ומתן עצות אישיות.

•    משחקי קבוצה מאתגרים להגברת אינטראקציות חברתיות, שיתוף פעולה בין המשתתפים ולהגברת סיכוייה הכללת ההתנהגויות הרצויות במצבים משתנים.

•     אסטרטגיות לשליטה עצמית ולפתרון סכסוכים.

•     דמיון מודרך.     

      •    תקשורת בין אישית- אומנות השיח

      •    סמכותיות ואסרטיביות.

      •    חשיבה חיובית- פרשנות אישית לסיטואציות חברתיות.

      •    מהי חברות? מהם המרכיבים של חברות, על מה נסמכת חברות, כיצד יוצרים ומטפחים חברויות.

      •    חיזור (מותאם גיל): מרכיבי החיזור, כיצד יוצרים עניין אצל המין השני וכו'.

  •    כתיבה נרטיבית לשם עיבוד החוויה, עידוד התבוננות פנימית וחשיפה רגשית (החל מכיתה ד').

•    בניית תוכנית לעיצוב התנהגות ולהגברת המוטיבציה לכלל הקבוצה לשם יצירת הצלחה אישית וקבוצתית והגברת סיכוייה התרחשותן של ההתנהגויות הרצויות ( אדיבות, הוגנות, מנהיגות, חברות וכו').

•    פגישה יחידה עם הורי המשתתפים במטרה להגביר את מודעות ההורים לחשיבות תרגול ואימון המיומנויות החברתיות בסיטואציות יזומות ובמקומות נוספים (אופציונאלי).

•   ניתן גם לבנות תוכנית מוטיבציה אישית מותאמת לבית לשם הגברת סיכוייה התרחשות ההתנהגויות הנלמדות, אימון, תרגול והכללה [לדוגמא, הזמנת חברים, השתתפות בפעילויות חברתיות בלתי פורמאליות, דיבור בנימוס וכיוצא בזה (על פי בקשת ההורים)].

                לקריאת משוב של אימא למתבגר על הסדנא לשיפור כישורים חברתיים