סדנאות קבוצתיות:
מגע ותנועה
 
 
 
התפתחות התקשורת
מאת ליאת אבן-נאמן, קלינאית תקשורת  
 
 
כבר מהלידה יש לתינוק יכולות בסיסיות המאפשרות לו לתקשר עם סביבתו: טווח השמיעה האופטימאלי שלו הוא טווח הקול האנושי, הוא מסוגל למקד את ראייתו למרחק של כ-20 ס"מ, שהוא המרחק בו פניו של מבוגר המחזיק אותו נמצאות מפניו שלו, והוא מעדיף להתמקד בצורות המזכירות את הפנים האנושיות. את השנה הראשונה לחייו מקדיש התינוק להתפתחות היכולות התקשורתיות, והן אלו שיהוו את הבסיס להתפתחות השפה מאוחר יותר (לקראת סוף השנה הראשונה).
 
תקופת הפרשנות (מהלידה ועד גיל 9 חודשים) היא שלב בחייו של התינוק בו למבוגר תפקיד מרכזי בהתפתחות התקשורת של התינוק. המבוגר, גם אם לא במודע, מעודד את התפתחות התקשורת והשפה בתגובותיו הטבעיות אל התינוק. הוא מתייחס באופן עקבי לפעולותיו של התינוק, מפרש אותן ונותן להן משמעות. חלק ניכר מהפעולות בשלושת החודשים הראשונים לחיי התינוק הוא רפלקסיבי, כמו למשל בכי, חיוך, או תנועות גוף, אולם התגובות העקביות של המבוגרים כלפיו מסייעות לתינוק ללמוד שהוא מסוגל לספק את צרכיו ואף להפיק הנאה באמצעות תקשורת עם סביבתו. זה קורה כאשר המבוגר מחזיר לו חיוך המלווה בקולות התפעלות רמים כאשר הוא מחייך, כאשר הוא ניגש אליו כשהוא בוכה ודואג לצרכיו השונים (האכלה, החלפת חיתול, מגע וכו') וכאשר הוא מגיב לתנועות ולקולות הרפלקסיביים שהוא מפיק.
 
במהלך חודשי החיים הראשונים הופכות פעולותיו של התינוק בהדרגה לרצוניות ונשלטות יותר והיכולות התקשורתיות שלו משתכללות. סביב גיל חודשיים מופיע החיוך החברתי, סביב גיל שלושה חודשים ניתן להבחין ביכולת ליצור קשר עין ממושך ולהגיב ע"י הפסקת פעילות או הפניית מבט לצלילי מוסיקה או דיבור מוכרים. סביב גיל חמישה חודשים מתחילים להופיע נסיונות ראשונים של התינוק לחיקוי של הפקות קוליות של המבוגר. 
 
בהמשך מתפתחות יכולות תקשורתיות נוספות המהוות את הבסיס לתקשורת האנושית. משחקי החיקוי הקוליים והתנועתיים מקבלים אופי של שיחה, כאשר סביב גיל 6 חודשים מתחילה להתפתח היכולת ללקיחת תור במשחק קולי שאינו מילולי, אך בעל אופי דומה לדו-שיח בין מבוגרים (פעם המבוגר משמיע קול ופעם התינוק).
 
תקופת הכוונות התקשורתיות  נמשכת פחות או יותר מגיל תשעה חודשים ועד להפקת המלים הראשונות. תחילתה של תקופה זו מתאפיינת ביכולתו של הפעוט לשמור על קשב משותף, שהיא היכולת להתמקד בו זמנית במבוגר ובחפץ או במשחק מסויים. מצבי קשב משותף הם המצבים האופטימאליים לרכישת מלים חדשות. לדוגמא: כאשר המבוגר יוצא לטייל עם הפעוט בעגלה, והפעוט מסב את תשומת לבו של המבוגר לכלב שרץ לידם (על ידי הצבעה או הפקה קולית), המבוגר אומר: "נכון! הנה כלב! כלב רץ!" בנוסף, היכולת לקשב משותף והדדיות היא הבסיס להתפתחות השיח החברתי.
 
בהמשכה של תקופת הכוונות התקשורתיות, הפעוט מתחיל ליזום אינטראקציות תקשורתיות עם הסובבים אותו, באמצעות הפקות קוליות ומחוות גוף (ג'סטות) שונות. בין הכוונות התקשורתיות שמביע הפעוט ניתן לזהות: בקשת חפץ/פעולה (בקשת בקבוק, בקשה שיקחו אותו על הידיים), דחייה ומחאה (בוכה או מסמן תנועת דחיפה בידו או משיכה בכתפו כשהוא לא רוצה דבר מסויים), קריאה ("אה! אה!" לאמא או לאבא, למשל) חיפוש מידע ("איפה?" "מה זה?" שנשאלות על ידי שימוש בג'סטות) שיתוף בחוויה (הצבעה על אוביקט מסויים, והפניית מבט אל המבוגר, כמו להגיד: "אבא, הנה כלב!") ההצבעה היא הג'סטה האופיינית והבולטת ביותר בה פעוטות משתמשים כאשר הם יוזמים תקשורת. היא גם, על פי רוב, מופיעה לקראת תחילת הופעתן של המלים הראשונות.
 
ככל שהתינוק חווה הצלחה בשימוש בכוונות התקשורתיות השונות, הוא לומד שיש לו יכולת להשפיע על סביבתו. הוא נהנה מיכולת זו והנאה זו מעודדת אותו להמשיך ולפתח מיומנויות תקשורתיות מתקדמות יותר ויותר.    
 
מה אנו יכולים לעשות כהורים? הדבר הראשון והמשמעותי ביותר הוא לזכור שאתם הורים ולא מורים או מטפלים. עליכם לזכור שתקשורת צריכה להיות מהנה וטבעית עבור שני הצדדים. יש להמנע מנסיונות מכוונים "ללמד" את התינוק לתקשר ולזכור שכהורים אתם מסוגלים לפעול באופן אינטואיטיבי התואם את צרכיו של התינוק.
 
נקודת המוצא שלכם צריכה להיות שתינוקכם הוא יצור תקשורתי. התייחסו לאיתותים השונים שלו (בשלב ההתחלתי בכי, מאוחר יותר נוספים חיוך, הבעות פנים, הפקות קוליות שונות וקשר עין) ותנו פרשנות לכל איתות שכזה, גם אם אינכם בטוחים שהפירוש שנתתם הוא נכון. הפרשנות צריכה לכלול תגובה תואמת (למשל החלפת חיתול, אם נדמה לכם שהחיתול הרטוב מציק לתינוק) והמללת הסיטואציה באופן פשוט: "לא נוח לך עם החיתול? בוא נחליף אותו". בהדרגה תשתפר יכולתכם להבין את התינוק ואת צרכיו וכן תשתכלל יכולתו של התינוק להעביר לכם את כוונותיו באופן ברור.
 
התלהבותכם הטבעית מהחיוכים הראשונים של תינוקכם תעודד את התינוק להמשיך לחייך ובהדרגה יהפך החיוך לרצוני וחברתי. הגיבו לקולות השונים שמפיק התינוק, שחלקם רפלקסיביים בשלב הראשון, על ידי הפקת קולות משלכם. בהדרגה תתפתח יכולתו של התינוק להפיק קולות ולהגיב אליכם באופן רצוני. השתדלו לא להציף אותו בהפקת קולות ומלים יתר על המידה, ותנו לו הזדמנות להגיב ולהשתתף ב"שיחה" ובמשחקי לקיחת תור ביניכם. בצעו פעולה מהנה עבור התינוק (דגדוג עדין בבטן, למשל) וחכו ליצירת קשר עין או להפקה קולית המסמנת "שוב!" על מנת לחזור על פעולה זו.
 
שימו לב במה ילדכם מתעניין, על מה הוא מתבונן, והתייחסו לכך על ידי שימוש בשפה פשוטה, התואמת את התפתחותו. לדוגמא: "איזה כדור גדול!" כאשר הוא מסתכל לכיוונו של הכדור. המשיכו להתייחס לכוונותיו התקשורתיות של הילד גם כאשר הן לובשות אופי בוגר וברור יותר (הצבעה, הפקת קולות).
 
עסקו בפעילויות מהנות עבור שניכם. דבר זה יבטיח שתתפתח ביניכם תקשורת באופן טבעי ומהנה. הביטו בתמונות בספרים וקראו לילדכם סיפורים פשוטים, שירו שירים, צאו לטיולים בשכונה. כאשר הילד מסוגל לכך מבחינה קוגניטיבית ומוטורית (החל מגיל 8-9 חודשים) שחקו במשחקי תורות פשוטים (גלגול של כדור או של אוטו ביניכם) ובמשחקי "קוקו".
 
לבסוף, חשוב לזכור כי קצב ההתפתחות הוא אינדיבידואלי ולעתים קיימים פערים גדולים בין ילדים שונים מבחינה התפתחותית.
 
עדי שטרסמן - מפגשים אישיים בבית התינוק: 052-8564444, צור קשר
כל הזכויות לתוכן דף זה שמורות לעדי שטרסמן ©
האחריות לתכנים בדף זה חלה על עדי שטרסמן באופן בלעדי
עד לרגע זה ביקרו באתר 54571 מבקרים. האתר עודכן לאחרונה ב 07/11/2013 12:34:46
אתר זה מנוהל במערכת www.metaplim.co.il © מטפלים - בית למקצועות הטיפול והיעוץ