מאת: ד"ר גילה רוזן, מנהלת המחלקה לתזונה קלינית, הקריה הרפואית רמב"ם

התזונה נחשבת כבר שנים רבות לגורם הסביבתי החזק ביותר בהקשר למחלת הסרטן, מכיוון שכולנו חשופים מרגע לידתנו ועד מותנו למזון המכיל חומרים רבים מועילים ומזיקים, והחשיפה המצטברת שלהם היא עצומה.

חקר הקשר בין תחלואה ותזונה הנו בעייתי ביותר, אך למרות הקשיים, יש גורמים אשר קיימת לגביהם הסכמה רחבה באשר להשפעתם על תחלואת הסרטן בבני-אדם.

משקל הגוף ותחלואה בסרטן

משקל עודף נמצא קשור לתחלואה מוגברת של סרטן הקולון (המעי הגס), סרטן השד, סרטן האנדומטריום (הקרום הרירי המרפד את פנים הרחם), הכליות, שלפוחית השתן ואולי גם סרטן השחלות.

המשקל ותוחלת חיים

במחקר רחב היקף (על מאות אלפי אחיות בארה"ב), הודגם כי הנשים הרזות ביותר (בעלות מסת גוף נמוכה מהנורמה), בדומה לנשים השמנות, סבלו באופן מפתיע יותר מסרטן השד מנשים במשקל תקין. מדוע? ככל הנראה כאשר אנשים מגבילים קלוריות, הם אוכלים מזון החסר בחומרים רבים החיוניים לבריאות טובה ומאידך, למשקל העודף יש השפעה מזיקה.

השפעת המשקל על תאים ממאירים

במקרה של סרטן השד בנשים - הסבר אפשרי הוא הקשר בין משקל גוף לרמות אסטרוגן. ככל שהחשיפה לאסטרוגן רבה יותר, עולה הסיכון לסרטן שד. כך לכל אורך החיים - החל מהלידה (בנות שמנמנות יותר בסיכון) ובמהלך החיים, מכיוון שנשים עם עודף משקל מייצרות יותר אסטרוגן.

הסבר אפשרי נוסף, קשור לרמות אינסולין, ההורמון האחראי להכנסת גלוקוז לתאים. במצב של יתר אינסולין (היפראינסולינמיה), האופייני לבעלי עודף משקל, התאים הבריאים מפתחים תנגודת לאינסולין ומקבלים פחות הזנה, בעוד התאים הממאירים נהנים מאספקת גלוקוז מוגברת ללא תנגודת לאינסולין.

ההמלצות

ההמלצה הגורפת היום למניעת סרטן היא שמירה על משקל גוף תקין, הימנעות מגורמים המעלים רמות אינסולין, כמו עודפי פחמימות פשוטות ושומנים מסוגים מסוימים ועידוד גורמים המפחיתים משקל ואינסולין, כגון פעילות גופנית סדירה.

פירות, ירקות ודגנים מלאים

הגברת כמות הפירות, הירקות והדגנים המלאים בתפריט, מצמצמת את הסיכון לתחלואה במגוון סוגי סרטן, בעיקר סרטן הפה, הלוע, סרטן הושט, הריאות, הקיבה, הקולון וסרטן פי הטבעת. כמו כן ולא פחות חשוב, אין עדויות להגברה של ממאירות משום סוג.

כרוב, כרובית, ברוקולי, ושום

פירות וירקות מכילים מגוון פיטוכימיקלים (החומרים הצובעים את הצמח), המסוגלים לעודד פעילות של אנזימים בגוף, המפרקים רעלנים מסוכנים. למשל, ירקות ממשפחת המצליבים, כמו כרוב, כרובית, ברוקולי ושום. אנשים עם פעילות אנזים גבוהה יהיו מוגנים יותר בהשפעת הפירות והירקות.

פירות וירקות גם מכילים מגוון חומרים בעלי יכולת נוגדת חמצון, היכולים להילחם בגורמים מזיקים ומעודדי מחלות כמו סרטן ומחלות לב.

קטניות, שיבולת שועל, קמח מלא וקליפות

כמו פירות וירקות, הם גם בעלי תכולה גבוהה של סיבים תזונתיים מסיסים ובלתי מסיסים. סיבים מסיסים, כמו למשל פקטין או סוגים שונים של גמים (על בסיס גומי, כמו גואר), המצויים בקטניות, בשיבולת שועל ובפירות, מסייעים בהפחתת רמות אינסולין ובכך תורמים למניעת סרטן, דרך דיכוי מנגנון ההיפראינסולינמיה, שהוזכר בהקשר למשקל יתר.

בנוסף, הסיבים הבלתי מסיסים, כמו ליגנין, תאית והמיצלולוז, המצויים בסובין של הלחם (ולכן גם בלחמים מקמח מלא), בדגנים מלאים אחרים ובקליפות של ירקות כמו מלפפון, עוזרים למערכת העיכול, בכך שהם מצמצמים חשיפה של תאי המעי לרעלנים. הם גם יוצרים צואה נפחית מדוללת ומזרזים את זמן המעבר של הפסולת במעיים.

ההמלצות

ההמלצה הגורפת היא לצרוך לפחות 5 פירות וירקות ליום, מכל גווני הצבע ולהרבות ככל האפשר בצריכת מוצרי מזון "מלאים" שלא עברו ליטוש, כמו אורז מלא, חיטה מלאה וכיו"ב. כמובן מומלץ לצרוך מזונות אלו ממקורות מהימנים, שאינם מותירים שאריות ריסוס ואם אפשר, רצוי ממקור גידול אורגני.

צריכת שומן ותחלואה בסרטן

בניגוד לנושאים הקודמים, הנושא של השפעת השומן על התחלואה בסרטן עדיין שנוי במחלוקת. לדעתי, הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה, שהמחקרים התמקדו עד לאחרונה בכמות השומן בתפריט, במקום בסוג השומן - שהוא כנראה נקודת המפתח.

שמן סויה, חריע, תירס וחמניות

מחקרים חדשים אשר בדקו קשר בין סוגי שומנים לסרטן השד, הראו כי לשומן רב-בלתי-רווי מסוג אומגה 6, המצוי בשמנים צמחיים כגון שמן סויה, חריע, תירס וחמניות, יש השפעה חזקה על הגברת הסיכון לתחלואה בסרטן שד.

מקרל, סלמון שמן קנולה ופשתן

למרות שחסרות עדיין עדויות מחקריות ישירות, ידוע כי שומנים מסוג אומגה 3 (המצויים בדגים מהים הצפוני כמו מקרל וסלמון, או בשמן קנולה ופשתן), משפרים את תגובת המערכת החיסונית, ומצמצמים את תופעת ההיפראינסולינמיה, שהוזכרה מוקדם יותר.

ההמלצות

חשוב לציין כי אין עדיין המלצות גורפות בנושא. ההמלצה המקובלת כיום תומכת בהפחתה יחסית של שמנים מסוג אומגה 6 בתפריט והגברת השימוש בשמנים מסוג אומגה 3. ההמלצה בעד הקטנת סך השומן בתפריט עדיין תקפה, אם כי אין לכך עדין סימוכין מדעיים לגבי כל סוגי הסרטן.

בישול נכון והכנת המזון

לא ניתן להשלים מאמר הדן במניעת סרטן על-ידי תזונה מבלי להתייחס גם לגורמים מזיקים, הנוצרים תוך כדי בישול והכנת המזון. חומרי השימור של המזון, כגון ניטריטים (הנותן את הצבע הורוד לנקניקים ונקניקיות), הם חומרים בעלי פוטנציאל מסרטן גבוה. גם מזונות ששומרו במלח מסוכנים, בעיקר לקיבה, היות ויש קשר מוכח חזק בין מליחות המזון והסיכון לסרטן רירית הקיבה.

ושיטת הבישול? ככל שמבשלים בצורה אגרסיבית יותר, נוצרים במזון יותר רעלנים מסוכנים. כך למשל, טיגון צ'יפס או שריפת טוסט יוצר רעלן שמקורו בפחמימה. בישול בשר חשוף על האש, או בשר עשוי היטב ושרוף, יוצר רעלנים מחלבון שבבשר.

ההמלצות

ההמלצה הרשמית הקיימת כיום מייעצת להפחית את צריכת הבשר האדום, לבשל פחות על האש ועד medium בלבד, להימנע מבשר משומר ובעת הכנת צ'יפס יש להעדיף חיתוך גס על פני עדין להקטנת שטח המגע.

הצצה לעתיד

לאחר כניסתו לגוף, עובר המזון עיבוד, אשר קובע את השפעת החומרים השונים. ההשפעה לטוב ולרע, משתנה מאדם לאדם בהתאם למבנה הגנטי. בעתיד, על סמך בדיקת דם פשוטה, תוכל הדיאטנית להמליץ לכל אחד מה בדיוק כדאי לו לאכול כדי למנוע תחלואה ולעודד בריאות. אם לדוגמא, אתם שונאים ברוקולי והבדיקה תראה כי הוא לא מוסיף לכם בריאות - תוכלו לחיות גם בלעדיו. לעומת זאת, אם אתם חובבי מנגל והבדיקה תראה כי הוא אינו מסוכן עבורכם - תוכלו לחגוג ולנפנף כאוות נפשכם.