מעגלים/ אביבית משה

בעיניים עצומות דמיין/י שני מעגלים.

מעגל אחד נקרא עצב.                      

מעגל שני נקרא שמחה.

לאיזה מהמעגלים את/ה נמשכים באופן טבעי, אינטואיטיבי? כעת הכנס/י למעגל: איך את/ה מרגיש/ה מה צבעו ואילו מילים ואסוציאציות שקשורות לחייך הוא מעלה.

כעת צא/י, והכנס/י למעגל השני(גם אם באופן מסויים את/ה מתקשה לעשות זאת.) מה צבעו?, ואילו האסוציאציות הוא מעורר בך?

*(מומלץ לבצע את התרגיל במלואו לפני קריאת המאמר.)

שני מעגלים ברורים התגלו לפני בתהליך של שינוי ופרידה מחרדות. שני מעגלים שווים בעוצמתם, מעגל העצב ומעגל השמחה.  הבנתי שהמשיכה ה"טבעית" שלי היא תמיד למעגל האפור של העצב והצער. כמובן שכך נראו חיי במשך זמן רב.

מעגל העצב הוא מעגל של נוחות, לא נדרש בו מאמץ מיוחד לשינוי, הכל קורה שם לרעתי, נגדי, והכי חשוב - ללא שליטתי. זהו מעגל סגור ומצומצם שמושך כלפי מטה, עד לפי התהום.

הוא ה"אין" היקר שלי. שלא איפשר לי לזוז לאף מקום אחר, כל עוד עמלתי והזנתי אותו בקלות יתרה. דאגתי ללא הרף לומר שקשה לי, שאין לי , שאני לא יכולה. זו היתה השפה העיקרית בה השתמשתי.

דרך טיפולית מיוחדת במינה אותה בחרתי לעבור שינתה את חיי. הגעתי לטיפול הראשון כאשר הכל מצומצם עד כאב, עולמי היה מלא בחרדות וקושי, הכל נראה חסר תכלית, לא מצאתי עוד טעם לחיי.  היה בי רצון עז לדעת למה אני כל כך סובלת מחד, והייתי חרדה עד אימה לשמוע את התשובה מאידך.

ואז נאמר לי בקול חד וברור: את סובלת כי כך את בוחרת!! הייתי בהלם, התקוממתי, כעסתי, סרבתי לקבל את הדברים. בתוככי נשמתי ידעתי שאם אני הבוחרת אז יש בי הכוח לבחור אחרת, אך גם ידעתי שזה ידרוש ממני מאמץ, ולא היה בי כל רצון לוותר על המקום הנוח. רציתי שהשינוי יקרה מעצמו, ללא כל תנועה מצידי .

הטיפולים הבאים החלו בנוסח הבא: בואי, תשתפי בעשייה שלך! ואני הרי בחרתי לבוא לטיפול במטרה לשתף כמה רע לי וכמה הכל קשה לי. ושוב אותו קול שב ואומר בקול ברור: בואי, ושתפי בעשייה שלך.

שלושה טיפולים כאלה חוויתי!! חשתי שאני משלמת ולא מקשיבים לדברי ולא מקלים על סבלי. התעורר בי זעם ותיסכול רב!! אך משום מה שבתי לטיפול פעם אחר פעם וכך הבנתי משהו מהותי: כדי לשנות את מקום העצב והקושי, אסור להזין אותו, עלי ללמוד לשנות את השפה בה אני משתמשת. זו היתה בשבילי פתיחת הדלת ופריצת הדרך.

ואז.. לאט לאט, במאמץ רב פגשתי במעגל השמחה. ההיכרות הראשונית שלי היתה דרך עשייה פשוטה. כל מחשבה מטרידה החלפתי בעשייה. וכך הרצון ללמוד הפך ליציאה ללימודים . הרצון לרזות הפך לאכילה נכונה ואורך חיים בריא, הרצון לשנות דברים הפך לשינויים עצמם...

למדתי שעומס יתר הוא בחירה ולמדתי לעשות דברים בדרך פשוטה וקלה יותר ולבחור כל הזמן לטובתי. מעגל השמחה, אומנם דורש תנועה ועשייה ויציאה מהמקום הנוח, אך הוא מעגל של התרחבות, שמתמלא באהבה, בנתינה, בשפע, בצחוק, בקלילות בתנועה ועוד ועוד..

היה לי כה קשה להכנס לתוכו כיוון שהנשמה שלי הכירה כל כך טוב את מעגל העצב שתמיד בחרה להכנס אליו בטבעיות, ללא ראיית הבחירה הנוספת.

לפתע הבנתי שביכולתי לבחור. כל פעם שאני נשאבת למעגל הטבעי שלי, באופן מודע אני בוחרת במעגל שיביא לי בסופו של דבר את השינוי ואת השמחה. וכך בחרתי במעגל השמחה, שהינו מעגל מלא בחברים. למדתי שכל מה שבתוכי משתקף מחוצה לי.  נהייתי מודעת לשפה בה אני משתמשת, התחלתי לחוות התרחבות פנימית וחיצונית.

מצאתי את עצמי עוד ועוד במעגלים של שמחה ושפע והצבעים שחוויתי היו שלל

"צבעי הקשת"!