נרצה להוריד ולפרק את המתח ולאפשר התרחבות ושחרור החלל הפנימי. אם נדמה את פנים הגוף והנפש שלנו לכלי, אז לכל כלי יש יכולת קיבול מסויימת וכאשר היא מלאה, אנחנו מרגישים כמו סיר לחץ שגולש על גדותיו. אז מתעוררת עצבנות, כעס, תשישות, יש נטייה לעילפון כאשר הגוף "מכבה" את המערכת ועוד.

 

בעזרת עבודת גוף פשוטה נוכל לתת מענה ראשוני על מנת להקל על המצב:

 

בעמידה נשחרר את הגפיים ואת המפרקים: ננער טוב טוב את הידיים, הרגליים, נסובב את הצוואר ונטלטל אל הראש. חשוב לנער בצורה רכה וקשובה לגוף ולא במאמץ העלול לגרום לנזק, נקע או תפיסות.

לאחר מכן נתחיל לקפוץ במקום בקצב מתון. למי שלא נוח לקפוץ באוויר ממש, אפשר לכופף את הברכיים ודרך מאמץ בשרירי הרגליים להקפיץ את הגוף ללא ניתוק מהרצפה (תחושה כאילו עומדים על טרמפולינה).

 

הבא לא נשכח את שרירי הפנים שעובדים קשה: נוריד את הראש כלפי מטה ללא מאמץ בצוואר וננער את הפנים, כך שעור ידלדל וייתלה כלפי מטה. מומלץ להוציא את הלשון ולתת לה להשתרבב החוצה. למי שמרגיש חופשי, כדאי להוציא קול תוך כדי ניעור הפנים.

 

לבסוף אפשר לעבור עם כפות הידיים בתנועת "ניקוי" על כל הגוף ולטאטא מעל העור אבק דימיוני. מגע מסוג זה מסיר עודפים אנרגטיים וחשמליים שמצטברים על פני עור הגוף.

 

וכמובן, לרקוד או לשיר יכול לעשות את העבודה טוב באותה מידה, אבל רק אם עושים אותה מכל הלב, בהרגשה של פורקן ושחרור כנים ביותר, ללא ביקורת!