הכנה רוחנית לפסח
מה העניין באיסור אכילת חמץ בפסח? מה ההיגיון בכך שכל השנה זה מותר ודווקא בפסח זה אסור?
מה השיגעון הזה בניקיונות המוגזמים, בחידוש הרהיטים וצביעת הבית? המטרה לכל "השיגעון" שנקרא פסח היא להביא אותנו, עם ישראל להיות בן-חורין, שפירושו: משוחרר מכל שיעבוד שהוא לכל דבר גשמי. בן חורין הוא האדם ששולט במחשבתו וברגשותיו, בדיבוריו ובמעשיו ולא חלילה, נשלט על ידם. כולנו רוצים להיות במקום הנפלא הזה, בו אנחנו בוראים את המציאות ולא מנוהלים על ידה.
פסח – הוא הזמן הייחודי לעמנו לעשות קפיצת דרך להגיע למקום הזה, אם אנחנו עושים נכון את האִימון על ה"שריר" הזה. כיצד נוכל לנצל היטב את ההזדמנות המיוחדת הזו המתרחשת פעם בשנה?
א. מהי מצרים?
מלשון מיצר, הגבלה, צרוֹת (וגם צרוּת) והיצרות. בני ישראל היו במצרים 210 שנים, 80 מתוכם היו בשעבוד נוראי של הגוף והנפש. העצמת הקושי ב-80 השנים האחרונות נעשתה כדי להאיץ את תהליך הגאולה ולקצר את הזמן. המצרים שחטו והרגו מיליונים מבני עמנו באכזריות נוראה. כשהגיע זמן הגאולה אותו בא לבשר להם משה רבנו, הם לא האמינו בדבר, כל כך היו שפופים ושבורים עד ליאוש מוחלט ("והן לא יאמינו לי", שמות). מצרים מייצגת את הדפוס הזה במחשבה של כל אחד מאתנו עד היום הזה! זו התחושה שיש לנו לעתים שאנחנו מוגבלים כשאיננו יכולים להצביע על הגבלה כלשהי באמת, זו רק תחושה, אמונה, פרדיגמה שנטבעה בנו שנים רבות. מצרים היתה הכנה לגילוי.
השעבוד הקשה, 10 המכות שניחתו על מצרים וההצלה שחוו בני ישראל. כדאי להתבונן בהן שכן היו בהם ניסים ומופתים מופלאים ביותר, לדוגמא מכת דם: כל המים הפכו לדם. מזגו מכלי עם מים לכוס של יהודי, היה מים, מזגו למצרי – היה דם! ניסו לשתות מאותה כוס, תוכנה נחלק ל- 2 , חציו מים וחציו דם! המצרים היו צריכים לשלם הרבה כסף ליהודים כדי לשתות מים. זה מידה כנגד מידה, כיוון שכל עשירוּת מצרים באה מיוסף, הם היו צריכים לשלם. לכל יהודי יש נקודה פנימית שהיא תמיד נשארת בת-חורין, ואיננה מושפעת ממחשבה, או מעשה כלשהו שהוא עושה (שפת אמת).
אומר הרבי מלובביץ': מה ההבדל בין גולה לגאולה? האות א' המייצגת את אלוקים. כשיהודי מכניס לתוך מערכת חייו את אלוקים, הוא מגלה את ההסתר הקיים בעולם ומגלה את האלוקות בו ובעולם! (שימו לב לקשר בין אותיות "גלות, גילוי וגאולה"). מי שנגאל מגלות מצרים היו רק אלו שהאמינו שתיתכן גאולה. לפי רוב הדעות, רובם של בני ישראל נשארו במצרים. וגם אלו שיצאו ממצרים, חלקם הגדול לא זכה להיכנס לארץ ישראל, ארץ הבחירה, כיון שהם לא השתחררו לגמרי מהעבדות. ידוע המשפט: "אפשר להוציא את ישראל ממצרים, קשה להוציא את מצרים מישראל".
מדוע זה כך? כל מה שנאמר על הכלל, יָשים ושייך לפרט, לכל אחד ואחת מאתנו.
איפה אני עדיין במצרים? מה כובל אותי מלממש את החלומות שלי? עד כמה אני רוצה באמת להשתחרר מ"הכבלים" הדמיוניים ולהיות מי שאני באמת? מה אני מוכנה לעשות בשביל זה? נקודת החיים נמצאת בין הראש ובין הגוף, אולם עיקר האדם הוא דווקא בגוף, בהרגשות הלב ולא בראש. הראש מתווך בין שמיים וארץ, יכול לתפוס דברים אלוקיים ואינו מוגבל, אך מהות האדם נקבעת דווקא על פי הצורה בה חי גופו את חייו הגשמיים בעולם הארצי, ולכן עיקר תפקידו להוריד דברים מרמת השכל לרמת רגש ("וידעת היום והשבות אל לבבך" מתפילת "עלינו לשבח"). הראש והגוף רחבים אך הצוואר צר, כך שהוא מצמצם את המעבר וניתן לסתמו בנקל. הצוואר והגרון הם מקום השחיטה כיון שבהם נמצאת נקודת החיים "דם הנפש". החיבור בין ראש וגוף נקרא "דעת" ושם עיקר מדרגת האדם. סוד מצרים הוא "מיצר" כיון ששום שליט לא שלט כך מעולם בעם ישראל. כך ישלוט משיח בעולם לעתיד לבוא בע"ה. פרעה "תפס אותם בגרון", סתם את המעבר וכך הצליח להפסיק את השפעת כוח הדעת, גרם להם להפסיק להיות ישראל והפכם ל"עובּר" במעי מצרים, ויציאת מצרים הייתה לידה ממש. ישראל היו בלועים בתוך מצרים, כמו עובר במעי אמו, לכן היה קטרוג המלאכים שבזמן קריעת ים סוף אמרו לקב"ה: ריבונו של עולם "אלו ואלו עובדי ע"ז",
מדוע אלו ניצָלים ואלו לא? לכן, כמו שלידת תינוק היא פיקוח נפש וחייבים לעשות שבעה דברים שבלעדיהם התינוק עלול למות, כך ביציאת מצרים היתה סכנה גדולה. היו ניסים גדולים כדי לאפשר את הלידה ושהתינוק – עם ישראל לא יאבד. בליל פסח הם זכו לגילוי שכינה, היה אור כמו השמש בצהרים.
ב. מהו פסח?
אלו הם שבעה ימים שדומים במהותם לשבעת הימים הראשונים שאחרי לידת תינוק (עד הברית) ושומרים אותו מכל חיידק שמא יצטנן או יחלה חלילה (שיחות רבי שמשון דוד פינקוס על פסח). הסכנה הזו חוזרת בכל שנה ויש מניעה להוריד את האמונה והשייכות לקב"ה לרובד העשייה. זו חלילה מיתה רוחנית והביטוי שלה הוא "חמץ". יש התגברות של הכעס, הגאווה, חוסר הסבלנות, חוסר אמונה, חוסר ריכוז בתפילה ועוד. כך פסח הוא זמן רוחני מיוחד שבו אי אפשר להתנהג כמו בשאר ימות השנה. צריך בימים הללו שמירה מיוחדת. ג. מהו חמץ? הניקיונות נראים לעתים מוגזמים, אך זה בפירוש לא כך ואין לומר שזה סתם חומרא, כיון שפסח זה פרטים קטנים. בשבוע הראשון יהודי הוא הוויה חדשה וצריך סטריליות כמו בשעת לידה, הרחקה גמורה של היצר הרע. גם על יהודי שאינו מאמין חלילה בבורא, ואינו מקיים מצוות, החוק הרוחני הזה עובד. כמו שאדם יכול לומר שאינו מאמין בחוק המשיכה ולקפוץ מהגג! זהירות, החוק עובד גם אם לא מאמינים בו! הלחם של פסח, המצה, היא "מיצוי" ותמצית ההוויה ונקראת בזוהר: "נהמא דמהמנותא" ו"נהמא דאסוותא". פירוש: לחם האמונה, לחם הרפואה. זהו שבוע של לימוד אמונה, חכמת התורה, ריחוק מיצר הרע. אחרי החג מותר לאכול חמץ, החולה כבר בריא, הסכנה חלפה. את הכלים להתמודד עם יצר הרע אנו רוכשים בפסח (חמץ זה לא רק לחם ומוצרי מזון אחרים, אלא גם כעס, גאווה, לשון הרע, מראות אסורים ועוד).
בפסח יש הארה עצומה וחייבים להידבק בבורא עולם ולהתנתק מכל איסור, כדי לבנות את הצורה הרוחנית שלנו לכל השנה. יש לכל יהודי כח לברוא וכח לבטל, לאסור. לכן כשהוא מבטל את החמץ בליבו, הוא אינו עובר עליו, כיון שהוא בטל. בפסח יש להקפיד ולעשות עסק מפרטים קטנים. מה שכל השנה נקרא כשר, בפסח זה חמץ. כך יש לשים לב לכל פרט בעבודת השם. איך זה שמשהו שטוב כל השנה פתאום שבעה ימים אסור? ולא סתם אסור אלא אפילו לא בטל באלף!
סוד החמץ הוא שהוא "תופס" כביכול בדיוק באותה נקודה בה תפס פרעה את כלל ישראל ולכן העונש על אכילת חמץ היא – "ונכרתה הנפש ההיא מעמיה". לכן הפעולה הראשונה שאנו עושים לפני ליל הסדר היא סילוק ה"פרעה"מתוכנו, זה "ביעור ושריפת חמץ" אנו "מנקים" את המעבר בין הראש לגוף ולאחר שכל המעברים נקיים וטהורים אפשר להגיע לליל הסדר. לכן נאמר על החמץ "בל ייראה ובל ימצא". נוהגים לפזר 10 חתיכות חמץ, שכן 10 זה מספר המייצג שלימות. בליל הסדר זו ממש לידה, וכשם ששומרים על התינוק שהכל יהיה סטרילי, לכן ההקפדה על כל פירור חמץ. בפסח אנו נולדים ובכל שנה מקבלים כוחות לעבודה לכל השנה המלאה מכשולים ומהמורות, אך ליל הסדר מהווה קפיצה במדרגה רוחנית. איך מנצלים את זה? רבנו נחמן מלמד: יש מלאך בעל 1000 ראשים, ולכל ראש 1000 פיות ולכל פה 1000 ניגונים. איך נשמע מלאך כזה כשהוא שר? בימי חזקיה המלך, נכדו של דוד המלך, עלה צבא סנחריב לירושלים וצר עליה. שאלו את המלך מה עושים? המלך השיב שאינו יודע, המשיכו ללמוד תורה והשאירו לקב"ה את העבודה. בלילה, מתו 185,000 חיילי סנחריב. כשקמו ישראל בבוקר, ראו אותם מתים. כיצד מתו? התגלה להם המלאך בעל 1000 הראשים כשהוא אומר שירה. הם לא יכלו לעמוד בפני האור הגדול ופרחה נשמתם. ישראל נזקקו לחודשים רבים כדי לקבור אותם. כשיהודי עושה פעולה אחת של טוב, הרושם שנעשה בעולמות עליונים יותר גבוה מהאור של המלאך הזה!! אם היינו רואים מה הרושם מפעולה טובה שעשינו, הנשמה שלנו הייתה פורחת למעלה. אם היינו יודעים כמה רושם עושה הפעולה שלנו, היינו מחפשים אחר המצוות. חסרה לנו האמונה במצוות. כל מצווה היא נקודת מפגש עם השם יתברך, ומאפשרת להתמלא בשמחה (מצווה מלשון ציווי ומלשון צוותא). מרדכי ואסתר לא עשו את ליל הסדר וצמו במקום זה כדי לבטל את הגזירה שגזר המן.
איך העולם היה נראה בלי ליל הסדר של אותה שנה? לכן הם הורידו אור עצום וגדול יותר מכל יום אחר בשנה וזה האור של פורים. כל השנה, יהודי הוא בן מלך (לא סתם מלך, אלא מלך מלכי המלכים). בפסח אפשר להרגיש את זה מאוד מאוד חזק.
כשהבן נמצא ליד המלך, מי יכול לפגוע בו?
פסח זו מתנה יקרה מאוד. כל הניקיונות זה ניקיון לנשמה. פסח בא לומר לנו: אם אחרי 210 שנים היו כאלה אותות, איזה גילוי יהיה אחרי 2600 שנה? כשיהודי חי ומרגיש, אני בוטח בשותף – בורא עולם! תמיד ירגיש מוגן. אם אדם תולה את הביטחון בהצלחה שלו, יש בעיה. מצוות ביעור חמץ: עיקר המצווה זה ביעור החמץ שבלב בכל פעולה של הכנה לפסח אנחנו מושיעים את עם ישראל, מקרבים את הגאולה ולמעשה, כל העולם עומד על המצוות שאנו מקיימים. מומלץ לכוון שבבדיקה זו, יוציא מאתנו הקב"ה את כל הנגעים ויגלה לנו את שורש חסרוננו (הרבי מאיז'ביצא) דהיינו, נדע בדיוק מה לעשות בכל דבר שמטריד אותנו.
"כלים שלובים" ד"ר אהובה ניסן אבחון פסיכו-כירולוגי ואִימון בתהליכי שינוי טל. 052-3344551, 08-9731266
תפילה מהרב אליהו זצ"ל לפני ניקיונות פסח הריני מכוונת בזה לקיים מצוות עשה מן התורה להשבית שאור וחמץ. האל הגדול, הגיבור והנורא, תעזרני לנקות את מחשבותי, לנקות את מעשי וטהר את ביתי, שלא יכנס בבית הזה היצר הרע והמחלוקת, ותשפיע על הבית הזה שפע של טהרה וקדושה, אמן כן יהי רצון. (וכדאי להוסיף: ויהי נועם ה' אלוהינו עלינו ומעשי ידינו כוננה עלינו ומעשי ידינו כוננהו).
פסח כשר ושמח לכל עם ישראל
